לוין נ' הראל ניהול קרנות פנסיה בע"מ

החלטה

1.בפנינו בקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית. לחלופין עותרת הנתבעת להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

על פי הנטען בבקשה, מדובר בתביעה של אדם עצמאי שאינו "עובד", אשר עילתה עוולת הרשלנות, שהיא עילה נזיקית. לפיכך בית הדין נעדר סמכות עניינית לדון בתוענה.

2.בתגובת התובע נטען כי העובדה שהתובע הינו עצמאי, אין בה כדי לגרוע מזכויותיו כעמית בנתבעת. מדובר בתביעת עמית כנגד קופת גמל, אשר מהותה היא פגיעה בבטחונו הסוציאלי של התובע כעמית הנתבעת. מדובר בנושא המצוי בתחום מומחיותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ובסמכותו הבלעדית בהתאם להוראת סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה.

3.בתשובת הנתבעת נטען כי עילת התביעה, כפי שעולה מכתב התביעה, היא התנהלות רשלנית של המשווק הפנסיוני, אשר לטענת התובע הסבה לו נזקים. העובדה כי הנזקים הנטענים באים לידי ביטוי בזכויותיו בקרןם הפנסיה אין בה כשלעצמה כדי להקנות סמכות לבית הדין. עילתה התביעה אינה נובעת מחברות בקופת גמל וההתנהלות המיוחסת לנתבעת בכתב התביעה אינה נוגעת להפרת חובותיה על פי תקנון הקרן.

4.לאחר שבחנו את טענות ב"כ הצדדים להלן החלטה בבקשה.

5.סמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה נקבעה בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969. הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא ס"ק 24(א)(3) לחוק, הקובע כדלקמן:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

....

(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;".

"קופת גמל" מוגדרת בחוק הגנת השכר כדלקמן:

"קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לעניין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963".

6.באשר לנפקותן של הוראות אלה נפסק:

"מהוראות אלה עולה, כי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה נבחנת אם מתקיימת זיקה של יחסי עובד מעביד ברקע ההסדר הפנסיוני. יחד עם זאת, הצרוף "יחסי עובד-מעביד" – יש לפרש לפי תכלית המושג לצורכי ביטוח פנסיוני."

עע 12583-0711 אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (בניהול מיוחד), (ניתן ביום 8/5/13)

כן נפסק:

"...בהתקיים עילת תביעה בעלת זיקה למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, די בה כדי שתבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. בכך הוחלה סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה גם "על יחסים שאינם קשורים ביחסי עובד-מעביד אולם קשורים ליחסים אלה רעיונית".

ע"ע 625/08 מירב תותי אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, (ניתן ביום 17/9/09)

בהמשך פסק הדין בעניין אשבל לעיל נקבע:

"מרכז הכובד לבחינת הסמכות העניינית הוא "מהות הסכסוך וייחודו במסגרת משפט העבודה", לאמור, מבחן מהות עילת התביעה במובנה הרחב."